פינחס והשבת החטופים בימינו
🔥 קנאות של אהבה – וקריאת השעה לגאולה
בפרשת פינחס אנו פוגשים את דמותו של פינחס, אשר נוקט מעשה חריג ונועז – "ויקח רומח בידו... וידקור את שניהם" – ובכך עוצר את המגפה מעל עם ישראל.
אך התורה מדגישה:
> "פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי... וַאֲנִי נָתַתִּי לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם" (במדבר כה, יא–יב)
🌿 מהי הקנאות של פינחס?
בחסידות מבואר שפינחס לא פעל מתוך כעס או תוקפנות – אלא מתוך קנאות אלוקית שנובעת מאהבה עמוקה לעם ישראל ולשכינה, שהתגלתה דרכו. לכן זכה ל"בריתי שלום" – שלום אמיתי שהוא למעלה מהטבע, כזה שיכול לאחד ניגודים.
פינחס לימד אותנו שהתגובה הראויה למצוקה לאומית – אינה רק דאגה אנושית טבעית, אלא זעקה פנימית של יהודי שמסרב להשלים עם מצב שבו יש חילול שם שמיים או סבל של יהודים.
---
✡️ הקשר לימינו – השבת החטופים
כמו בימי פינחס, גם היום עם ישראל שרוי במצב של כאב – כאשר אחינו ואחיותינו שבויים בידי שונאים אכזרים, ואנו זועקים להשבתם בחיים ובריאים.
מהי תגובתנו?
לפי הרבי מליובאוויטש:
אין להסתפק בקריאות רגילות.
צריך לפעול בתוקף של קדושה – בתפילה, באחדות, בהוספה במצוות.
ובעיקר: לדרוש ולזעוק על הגאולה – כי השבת כל יהודי לביתו היא חלק מהגאולה הכללית של עם ישראל.
> כשיהודי מוסיף באור של תורה ומצוות, בפרט מתוך אהבה ליהודי אחר, הוא מחיש את ההתגלות של "בריתי שלום" – הגאולה השלמה.
---
🕊️ מסר מעשי:
נוסיף עוד מעשה חסד.
עוד פרק תהילים למען החטופים.
עוד הנחת תפילין, הדלקת נרות שבת, או מזוזה כשרה.
ונזכה לראות איך כמו אצל פינחס – מעשה אחד פותח שער עליון של שלום אמיתי וגאולה.
---
📖 סיכום
פינחס מלמד אותנו כיצד אהבה אמיתית לעם ישראל נראית – לא סבלנות למצב אלא פעולה במסירות נפש. כך גם עלינו – לא לשקוט עד שהחטופים ישובו.
וכשם שפינחס זכה ל"בריתי שלום", כך נזכה כולנו לבשורה משמחת בקרוב ממש – בגאולה פרטית וכללית, והשבת כל החטופים – תיכף ומיד ממש!
